Feeds:
רשומות
תגובות

Posts Tagged ‘וודי אלן’

וודי אלן, אולי כאיזו בדיחה עצמית, נוטה לפעמים להיות רציני מאוד בראיונות, וכשהוא רציני מאוד הוא מצטמק לממדים הטבעיים שלו: יהודי נמוך ממושקף וקצת חנון. כשהוא מצטמק לממדים טבעיים הקריירה המפוארת שלו מקבלת פתאום ממדים אפיים, וב"קריירה מפוארת"  אני לא מדבר על הסרט או שניים שהוא עשה; אני מדבר על הקריירה שלו כמאהב – דיאן קיטון ומיה פארו הן רק שתיים שזכו לטעום מהקיגעל שלו –  וכשיהודים כמוני קוראים את זה הם מתמלאים תקווה: אם לא נמות באיזה פוגרום, אולי תבוא איזו קוזאקית חמודה. או הבת שלה.

מה שמזכיר שאלן דווקא כן נתן ראיון מצחיק פעם. קצת אחרי כל הסערה עם סון-אי, הוא התראיין לטיים מגזין, וניסה, במשך 5 עמודים, לצאת איכשהו מהתסבוכת שהוא נקלע אליה. אבל אלן, יהודי טוב, רק מתגלגל עמוק יותר בתוכה. בתחילה הוא מנסה לטעון שהוא כלל לא הכיר אותה כשהוא יצא עם פארו, אח"כ, כשהמראיין מעלה שמועות על המוגבלות שלה ומנסה לנתח את התחושות שהיו לה כשהם התחילו לצאת, הוא משנה כיוון ומגלה בקיאות גדולה בחייה אז וכן הלאה. זהו אלן אחר: מזיע, מתפתל, קצת חסר מילים. החיבה שלי אליו רק הופכת עמוקה יותר אחרי הראיון הזה.

ובכל זאת, כדי לא לסיים עם דה-רומנטיזציה של הרומנטיקן היהודי הזה, הנה קטע משובח מאוד מ71. אלן היה אז במסע קידום של 'בננות' באנגליה, ובמה שנראה כאלתור, נותן את אחד הראיונות הכי מצחיקים ואבסורדיים שראיתי מימי. המראיין, בריטי חביב והגון שרק רוצה לצאת מזה בשלום וללכת להפסקת תה, מנסה בהתחלה להמשיך עם הראיון כמתוכנן (מפעם לפעם אפשר לשמוע פרצי צחוק חנוקים שלו), אבל בסוף נשבר ומשתף פעולה. מדובר בזהב אמיתי.

מודעות פרסומת

Read Full Post »